דק מן הדק

מאיר אריאל שר ב"זרעי קיץ" 

זרעי קיץ נישאים ברוח

מעירים זכרונות מעוררים ערגונות

זרעי קיץ באים בנחיריים

ורומזים איזה קיץ הולך להיות

 -בוקר אחד פתחתי חלון

ותיכף הריח לי דק מן הדק

קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם

אמרתי בא קיץ - קיץ חזק.

.....

איך אני אוהב את המושג הזה.. "דק מן הדק"...

להרגיש משהו מרומז, משהו עדין, משהו שמבשר משהו בעדינות.

אולי אני כמה לזה יותר - ככל שהסביבה שלנו הופכת יותר גסה, יותר כזו של פסים עבים וחד-מימדיים.

מאיר, שהיה אלוף השפה העברית, התחכמויותיה (כאן התחכמויות-דימויים נהדרות) ודקויותיה, כתב גם את השיר הנהדר "מודה אני".

מודה אני לפניך ולך

על כל החסד והאמת

והטובה והרעה והטובה

שעשית עמדי ועם ביתי

ועם קרובי וידידי

ועם בני עמי ועם ארצי

ועם כל העולם והאדםאשר בראת

בלאט, חרש חרש, אט אט טופפות

עתידות, עתידות לקראתנו

ואת מחייכת

אליי מתוך השינה

יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד

זה מתחיל כבר בבוקר, בבוקר

את צוחקת אליי

מתוך, מתוך השינה

אני מנסה ליצור למשפחתי מסורת ששרים את השיר הנהדר הזה בימי שישי.   בינתיים לא מספיק הולך לי. 

אני אוהב את השיר הזה בזכות ההודיה, בזכות השילוב המוצלח של הפרטיקולריות והאוניברסליות, וגם בזכות הפראזה

בלאט, חרש חרש, אט אט טופפות עתידות, עתידות לקראתנו

מאיר הצליח להכניס במשפט קצר אחד ארבע מילות עדינות, האטה, ציפיה...  לקראת העתיד שבא לקראתנו.

משהו בעדינות הזו אהוב עלי מאד.

והנה להקת אלג'יר בשיר מתנה

הייתי רוצה לצאת מפה

הייתי רוצה לקבל מתנה

זה לא חלום

זה אלוהים שבא אלי אתמול

שבא אלי היום, שבא אלי אתמול

מתחת לשמיים השחורים אפשר כבר להרגיש

זרמים תת קרקעיים של יופי

לא היית רוצה לצאת מפה

לא היית רוצה לקבל מתנה

זה לא חלום זה אלוהים שבא אלי אתמול

שבא אלי היום,

שבא אלי אתמול

מתחת לשמיים השחורים אפשר כבר להרגיש

זרמים תת קרקעיים של יופי

"זרמים תת קרקעיים של יופי..."

שיהיה לנו סופ"ש טוב. שיגיעו כבר כל החטופים, ושנוכל לחזור לדקויות של הרגשות ואבחנות.