כוח וצדק

"כוח ללא צדק הרי זו רק אלימות; צדק ללא כח זה שום דבר"

טראמפ הבן ז... מציג כוח ועוד כוח ועוד כוח.   ויש מי שממש מעריץ את זה, ואלו כמוני שמתעבים כוח וכוחנות, עומדים חסרי אונים (מתנגן לי השיר ...."ולא מוצאים תשובה...").

עוד יותר מורכב המצב כאשר נראה שדווקא הכוחנות הזו, שאין לה כללים – יכולה לפעמים לפעול לטובה!!

אני רוצה לטעון כאן שחלק מהאנשים ששמחים על הופעת הכוחניות בגסות כלכך גדולה – שמחים כי הם פשוט רוצים לזרוק מעליהם את ה"כבלים" של הצדק, המוסר, המצפון.

יש הרבה שרוצים את האישור להיות גסי-רוח, בהמתיים, ולכן הם שמחים מההתנהגות הטראמפית, ללא תירוצים, אלא פשוט העדפה ברורה של גסות-הרוח.

זאת התופעה החדשה, המסוכנת.

בואו נעשה סדר בשאלות של כוח, כוחנות מול צדק ופעולה על בסיס מוסרי.

טענה ראשונה שלי היא שאין אף שיטה חברתית שהיא נכונה ב 100%, בכל שיטה יהיו גם דברים טובים וגם דברים רעים, מה שצריך לקבוע איזו שיטה עדיפה היא הסה"כ.   מה בסה"כ עדיף.  וכאן אפשר בהחלט לראות שיש דרכים טובות יותר או פחות.

למשל שאלות של ניהול מערכות גדולות, בכח או בשיתוף הציבור ("דמוקרטיה") מראות שלשתי השיטות יש יתרונות וחסרונות, אבל רואים ברור שכל השיטות הכוחניות הזיקו יותר לעולם ולאזרחיהן בסה"כ, אפילו המקומות שנראו הכי חזקים, מתישהו נפלו – כי כוח בסוף נופל, ב..כוחנות – ועד שנפלו הזיקו מאד מאד לשכנים, אבל גם לאזרחים של אותה מערכת.

כוחנות חסרת מגבלות יכולה מדי-פעם להביא תוצאה שהמערכות המסודרות מתקשות לייצר.

[זה מה שזורק את רובנו לרצות "אנשים שחושבים מחוץ לקופסא" וזה מזכיר לי פוסט יפה שכתב רמי לבני בהתנגדות למחשבה הזו....]

טענה שניה שלי היא שהעולם טוב יותר אם יש בו יותר מערכות שבהם הצדק קובע את הכללים.

צדק הוא מהלך של הגבלת הכוח של החזקים, לטובת שאר בני האדם (גם דמוקרטיה היא חלק מזה: הגבלת כוחם של החזקים).

שהרי – מי שיש לו כח יכול לעשות מה שהוא רוצה - אם אין עליו מגבלות. ומהו הצדק? – בדיוק המגבלות האלו.

המגבלות שמאפשרות לחסרי הכוח, להיות בעלי קצת כוח.

[תחשבו על הרגעים בהם אנחנו מרגישים ש"זה לא צודק", אלו בדיוק רגעי חוסר-האונים מול הכוח].

אז ברור משתי הטענות האלו שמערכות שמבוססות על צדק, מערכות שבהם הכוח (צבא, משטרה) פועלים ע"פ כללים הגונים וטובים – המערכות האלו עדיפות בהרבה על טראמפ, מאסק ושות'..

הסיפור ההסטורי של יחסי צדק וכוח הוא סיפורה של האנושות, עד הופעת המודרניות הכוח הוא שקבע מהו הצדק, [בעת העתיקה רצחו אנשים בכמויות אכזריות פי מאה מתקופתנו.    השמדות, הגליות וכו' היו שוב ושוב.  פשעים "קולוניאליסטים" היו כמעט הנורמה].

עם עלית העת החדשה, עלו רעיונות חדשים [במסגרת ה"נאורות", שבעשורים האחרונים הושמצה הרבה מדי] שעיקרם הכנסת יותר אנשים לתוך שותפות בחברה, ע"י הגדלת כוחם וע"י הקטנת הכוח של החזקים, כלומר הכנסת הצדק הממשי למערכות החיים.

אחד ה"פטנטים" של הנאורות לשם כך היה המצאת ה"זכויות הטבעיות" [כלומר, מרגע לידתנו יש לנו זכויות מטבע היותנו בני-אדם], מהן זכויות האדם אם לא האפשרות להגביל את החזק מלעשות לי כל מה שבא לו?

מאז עלית הנאורות יש מאבק מתמיד בין תומכי הרחבת ההכללה של בני האדם בשותפות האנושית הממשית [לא בסמלים, אלא בפועל, כמי שיש להם חיים עצמאיים והוגנים] שאלו בעצם הדמוקרטים ותומכי הנאורות, לבין מי שרוצה לחזור למערכות של כוח ושליטה.

המשך הסיפור ההסטורי

בתחילת המהלך של המודרניות וכניסת הציבור הרחב לחברה ["דמוקרטיה"] החזקים [מלך/אצולה] ניסו להגביל את הדבר בתרגילים מתרגילים שונים [רק לפני מאה שנה היו בשבדיה מקומות בהם לעשיר היו יותר קולות בהצבעה מעצם היותו עשיר, בעיר אחת היה עשיר בעל 100 קולות], כשראו שזה לא מצליח – כי המאבק להרחבת הדמוקרטיה צעד קדימה, התחילו את המהלך הכאילו-דמוקרטי של גיוס ההמונים העניים כנגד הקידמה.

מזה כמאה וחמישים שנה המאבק בין קידמה חברתית [שכוללת הרחבת השותפות והקטנת פערי-כוח וכלכלה] לבין חזרה לשלטון הכוח והמעטים מתבסס על גיוס המונים על בסיס כעס, שנאה, פחד ועוד...

בתקופה הרעה שאנחנו נמצאים בה, המהלך הזה מגיע גם לרצון של רבים מהמגויסים האלו, רצון לחסל את ההגבלות המוסריות שהן הבסיס העיקרי לנאורות.   מערכות המצפון, מוסר וצדק.

למה שמוחלשים ירצו להרוס את המערכות היחידות שיכולות להגן עליהם?

יש כמה סיבות  - העיקרית שבהם היא שהמוחלשים כבר לא הכי מוחלשים, המוחלשים בישראל בכל זאת יכולים "לרכב" על עובדים זרים, על פלסטינים בשטחים ועוד.. אז הרבה מהם רוצים להסיר את המגבלות של הצדק.. [וגם בארצות אחרות יש למוחלשים על מי "לרכב"].

יש עוד המון מה לכתוב על צדק וכוח, אבל מכיון שכבר מתארך כאן, רק אציין את הנושאים שעוד הייתי רוצה להרחיב עליהם:

·       למה לישראל עדיפה מדיניות עולמית שמחלישה כוחנות (ולכן הימין מזיק לנו)

·       הצורך של כולם, כולל הכוחנים הרשעים להרגיש שהם צודקים

·       מדרגות ההתפתחו של הרוע – מההכחשה והשקר (כדי להמשיך להאמין בצדקתך), לאי-אכפתיות כי אתה חזק, להערצת הרשעות, הכוחנות, המלחמה המתמדת.

לא אספיק לכתוב את כל זה הפעם, אך כן אספיק להגיד שאפשר להיות אופטימיים, עצם זה שכולם רוצים להרגיש שהם צודקים, מעיד על השג חשוב מאד של הנאורות, עצם זה שגם הרשעים רוצים להציג עצמם כמי ש"העם תומך בהם" מעיד על השג חשוב של הרצון לחופש ודמוקרטיה אצל בני-האדם.